עורך דין הלבנת הון – עבירות הלבנת הון
מהי הלבנת הון ומהן העבירות המנויות בחוק איסור הלבנת הון?
הלבנת הון הינה בעיקרה ביצוע פעולה ברכוש שמקורו בעבירות המכונות "עבירות מקור" (עבירות המפורטות בתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון וביניהן: מעילות וגניבות, שוחד, עבירות מס מסוימות, סחר בלתי חוקי בנשק, סחר בבני אדם, סחר בסמים, סחיטה, ניהול וארגון הימורים בלתי חוקיים ועוד), במטרה להסתיר או להסוות את מקור הרכוש, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו ו/או את תנועותיו, להטמיעו ברכוש לגיטימי ולהכינו לשימוש חוזר.
חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000, שנחקק כחלק מהמאבק הבינלאומי בפשיעה החמורה ובהלבנת הון, קובע ארבע עבירות הלבנת הון עיקריות:
-
עשיית פעולה ברכוש אסור במטרה להסתיר או להסוות את מקורו
עבירה זו הינה העבירה המרכזית והחמורה ביותר בחוק איסור הלבנת הון. העבירה מעוגנת בסעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, אשר קובע כי:
"העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (4) (בחוק זה – רכוש אסור), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין –
(1) רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה;
(2) רכוש ששימש לביצוע עבירה;
(3) רכוש שאיפשר ביצוע עבירה;
(4) רכוש שנעברה בו עבירה".
-
עשיית פעולה ברכוש או מסירת מידע כוזב במטרה שלא יהיה דיווח
סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת קובע כי:
"(1) העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיפים 7 או 8א או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי שמונה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "מסירת מידע כוזב" – לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח;
(2) המוסר מידע כוזב כאמור בפסקה (1), לגבי רכוש אסור, דינו – העונש הקבוע בסעיף קטן (א)", קרי, מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
-
עשיית פעולה ברכוש בידיעה שהרכוש אסור
סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון קובע כי:
"העושה פעולה ברכוש, בידיעה שהוא רכוש אסור, והוא בשווי שנקבע בתוספת השנייה, דינו מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין".
-
הפרת חובת דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה
סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון קובע כי:
"אדם הנכנס למדינת ישראל או היוצא ממנה חייב לדווח על כספים שעמו בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה, אם שווי הכספים הוא בשיעור הקבוע בתוספת הרביעית" (נכון לאוקטובר 2018 – 50,000 שקלים חדשים לפחות ואם האדם נכנס למדינת ישראל משטחי עזה או יוצא ממנה משטחי עזה או אם האדם נכנס למדינת ישראל דרך מסוף מעבר יבשתי או יוצא ממנה דרך מסוף כאמור – 12,000 שקלים חדשים לפחות).
סעיף 10 לחוק איסור הלבנת הון קובע כי:
"המפר חובת דיווח שהוטלה עליו לפי סעיף 9, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס בשיעור האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, או פי עשרה מהסכום שלא דיווח עליו, הכל לפי הסכום הגבוה יותר".
עיצום כספי מכוח חוק איסור הלבנת הון
מכוח חוק איסור הלבנת הון, הוקמו ועדות להטלת עיצום כספי המוסמכות להטיל על יחידים ו/או תאגידים עיצומים כספיים (קנסות כספיים) במקרים של הפרת חובות מסוימות שנקבעו בחוק איסור הלבנת הון.
בטרם החלטה על הטלת עיצום כספי, הועדה להטלת עיצום כספי נותנת הזדמנות למי שבכוונתה להטיל עליו את העיצום הכספי לטעון את טענותיו. על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער בפני בית משפט שלום בתוך 30 ימים מהיום שנמסרה הדרישה לתשלום העיצום הכספי.
הליכי חילוט ותפיסת רכוש בתיקי הלבנת הון
במסגרת הליכי חקירה בעבירות הלבנת הון, רשויות החקירה והפרקליטות, מגישות על פי רוב לבית המשפט בקשות לתפיסה של רכוש, כגון: חשבונות בנק, מזומנים, מכוניות, בתים ועוד, ולחילוטו באופן זמני. זאת, לצורך חילוטו הסופי של הרכוש בסיום ההליך המשפטי, במקרה שבית המשפט יחליט על הרשעה ועל חילוט.
הרכוש שנתפס עלול להיוותר תפוס או מוקפא במשך שנים ארוכות עד לסיום ההליך, ובכך עלול להיגרם לחשוד נזק רב, וזאת גם בסופו של ההליך, תיק החקירה שנפתח נגדו ייסגר או הוא יזוכה בסיום המשפט וצווי התפיסה או החילוט הזמני יבוטלו.
החשיבות של קבלת ייעוץ וליווי משפטי על ידי עורך פלילי מומחה בהלבנת הון
המקרים בהם מתעורר חשד לביצוע עבירות הלבנת הון הינם מקרים מורכבים אשר מעוררים שאלות רבות הן בהיבטים עובדתיים והן בהיבטים משפטיים, ומצריכים מומחיות מיוחדת מצד עורך הדין המייצג. בכל מקרה של חקירה או העמדה לדין בעבירות הלבנת הון, מומלץ לפנות בהקדם לעורך דין פלילי מומחה בעבירות הלבנת הון על מנת לשמור על זכויות הנחקר או הנאשם ולהגיע לתוצאה הטובה ביותר.
עורך דין הלבנת הון, ובעדה המקצועית: עורך דין פלילי, בעל ניסיון ומומחיות בתיקי הלבנת הון, יוכל גם לבחון, בין היתר, האם צווי התפיסה או החילוט הזמני הוצאו כדין, וכן לנקוט בהליכים משפטיים מתאימים על מנת לבטל את צווי התפיסה או החילוט הזמני שהוצאו ולשחרר את הרכוש שנתפס.
למשרדנו מומחיות וניסיון רב בייצוגם של נחקרים, חשודים ונאשמים בתיקי הלבנת הון ובשחרור רכוש שנתפס וביטול צווי חילוט זמניים.
זקוקים לעורך דין הלבנת הון? צרו איתנו קשר לייעוץ בנושא עבירות הלבנת הון
לקריאה נוספת בנושא שחרור רכוש שנתפס ראו מאמרנו: הליכי חילוט והשבת תפוסים בהליך הפלילי