חוק העבירות המינהליות
חוק העבירות המינהליות, תשמ"ו-1985 והתקנות השונות שהותקנו מכוחו, קובעים שורה ארוכה של עבירות פליליות שניתן לסיים את ההליך בעניינן בדרך מינהלית – באמצעות הטלת קנס מינהלי, וללא הליכים פליליים בבית משפט ו/או הרשעה פלילית.
במקרים אלה, עם תשלום הקנס המינהלי שהוטל על עובר העבירה, העבירה תכופר לו ולא יוגש נגדו כתב אישום בגין אותה עבירה.
הנחיה 4.3041 להנחיות היועץ המשפטי לממשלה – "נוהל והנחיות להפעלת חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985" (שעודכנה ביום 29.6.2011), קובעת בסעיף 1.1.3 להנחיה כי מטרותיו העיקריות של חוק העבירות המינהליות הן:
- שיפור האכיפה של חוקים ותקנות בדרך פשוטה מהירה וזולה;
- הקלת העומס המוטל על מערכת התביעה ומערכת בתי המשפט;
- מתן אפשרות לאדם (או תאגיד) שעבר עבירה מינהלית לשאת בעונש מתאים בלי שיוכתם בכתם של מי שעבר עבירה פלילית אלא אם כן קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות העמדתו לדין פלילי.
ההנחיה מדגישה בסעיף 5.2.3 כי ברירת המחדל של החוק היא "להטיל קנס מינהלי בשל ביצוע עבירה מינהלית ולא להגיש כתב אישום", ומונה בסעיף 5.2.6 מספר שיקולים מרכזיים המצדיקים הגשת כתב אישום במקום הטלת קנס מינהלי:
- הטלת קנס מינהלי על אותו אדם אין בה משום גורם מרתיע במידה מספקת, כיוון שהוא חוזר ועובר עבירות מינהליות מאותו סוג חרף הקנסות המינהליים המוטלים עליו.
- אותו אדם לא שילם את הקנסות המינהליים שהוטלו עליו בעבר והיה צורך להפעיל הליכי גבייה לגביית הקנסות שהוטלו עליו.
- נסיבות עבירת העבירה חמורות במיוחד.
אלו עבירות הן עבירות מינהליות?
חוק העבירות המינהליות והתקנות השונות שהותקנו מכוחו, מסווגים עבירות פליליות שונות כעבירות מינהליות שניתן להטיל בגינן קנס מינהלי במקום הגשת כתב אישום – עבירות כגון:
- עבירות שונות על חוק התכנון והבניה.
- עבירות שונות על חוקי צרכנות.
- עבירות שונות על חוק הגנת הפרטיות.
- העסקת עובדים זרים שלא כדין.
- עבירות שונות על חוקי עבודה.
- עבירות שונות על חוקי מסים.
דרך המלך במקרה של עבירה מינהלית היא הטלת קנס מינהלי ואילו הגשת כתב אישום היא בבחינת החריג
בית המשפט העליון קבע במספר פסקי דין כי דרך המלך במקרים של עבירות מנהליות היא הטלת קנס מינהלי במסגרת הליך מינהלי, ואילו הגשת כתב אישום וניהול הליך פלילי בגין עבירות מנהליות, תיעשה רק במקרים חריגים שיעמדו לביקורת חיצונית של בית המשפט.
כך למשל נקבע בבג"ץ 5537/91 אליהו אפרתי נ' כרמלה אוסטפלד:
"מגמה זו תלמדנו, וזה הפירוש הראוי שיש ליתן לחוק, כי עבירות שנקבעו כעבירות מינהליות – בהן העבירות שבגינן הוגש כתב-אישום נגד העותר – דרך המלך היא להטיל בגינן קנס מינהלי, ובהליך מינהלי; זו דרך המלך, ואילו יוזמת הפרקליטות להגיש אישום פלילי בגין עבירה מינהלית היא החריג והיוצא לכלל..
החוק כמו מטיל על תובע נטל של הסבר על שום מה ולמה אומר הוא לנקוט הליך פלילי תחת הליך מינהלי: מוסמך הוא לעשות כן רק אם הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת "מטעמים שיירשמו". ומתוך שהמדובר ביוצא לכלל, ממילא חייב להימצא בצדו הצדק ראוי".
וכן בבג"ץ 2126/99 דה הס נ' עירית תל אביב – יפו:
"מרגע שנקבעה עבירה כעבירה מינהלית, הכלל הוא שיש להטיל על מי שעבר עבירה זו קנס מינהלי, ורק במקרים מיוחדים ניתן, בהתמלא תנאי הסיפה של סעיף 15, להגיש כתב-אישום לבית-המשפט".
ובבג"ץ 93/06 ד.נ. כל גדר בע"מ נ' שר התעשייה, המסחר והתעסוקה:
"לגבי אותן עבירות הנכנסות בגדר "עבירה מנהלית", דרך המלך שמתווה החוק היא של טיפול באמצעות סנקציות מנהליות-אזרחיות (ראו גם קנת מן "אפיונים מיוחדים של עבריינות הצווארון הלבן" עיוני משפט טו(3) 415, 426 (1990)). הכלל הוא של הטלת קנסות ואילו הגשת כתב האישום היא בבחינת החריג המחייב הנמקה".
החלטת רשות התביעה על הגשת כתב אישום וניהול הליך פלילי חלף הטלת קנס מינהלי נתונה לביקורת שיפוטית לפני בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום אשר מוסמך לבטל את כתב האישום
החלטת רשות התביעה על הגשת כתב אישום תחת הטלת קנס מינהלי (או סגירת התיק בהסדר מותנה מחוץ לכותלי בית המשפט במקרים בהם ניתן לעשות שימוש במסלול של סגירת תיק בהסדר מותנה), נתונה לביקורת שיפוטית לפני בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, וזאת הן מכוח הטענה של הגנה מן הצדק והן מכוח דוקטרינת הביקורת המינהלית בפלילים.
בהקשר זה יצוין כי בשנים האחרונות היקף הביקורת השיפוטית של הערכאה הדיונית שאליה הוגש כתב האישום על החלטות רשות התביעה אף הורחב. בעבר נקבע כי ההכרעה האם מתקיימת הגנה המצדיקה את ביטול כתב האישום תהא תלויה בדרך כלל בשאלה האם השיקולים שהנחו את רשות התביעה בהחלטותיה בנדון היו שיקולים זרים או בלתי סבירים (בג"ץ 6396/96 זקין נ' עיריית באר שבע; ע"פ 6328/12 מדינת ישראל נ' פרץ).
אולם, בפסיקה מאוחרת יותר נקבע כי במקרים מסוימים ניתן יהיה לבסס טענה כאמור אף ללא הוכחת שיקולים זרים, אפליה או חוסר תום לב מצד הרשות, וכי די יהיה בעצם הפגיעה בתחושת הצדק וההגינות כדי להביא למתן הסעד המבוקש של ביטול כתב האישום (ע"פ 7621/14 גוטסדינר נ' מדינת ישראל; ע"פ 4603/17 אדרי נ' מדינת ישראל).
נקבע כי ניתן להורות על קיומה של הגנה כאמור וביטול כתב האישום גם במקרים בהם טוען הנידון כי נפל פגם בהעמדתו לדין, או בניהול ההליך הפלילי נגדו, ולו משום חדלונה של הרשות, בטעות שנפלה על-ידה בתום-לב, או בגין מחדלים מצידה (רע"פ 1611/16 מדינת ישראל נ' ורדי).
החשיבות בייצוג משפטי של עורך דין פלילי בכל מקרה של חקירה או בירור בעניין עבירה מינהלית
בכל מקרה של חקירה או בירור בנוגע לעבירה פלילית ו/או עבירה מינהלית, חשוב לקבל ליווי מקצועי של עורך דין פלילי על מנת שעורך הדין יפעל עבורכם להגשת התוצאה הטובה ביותר שניתן להשיג בנסיבות המקרה.
למשרדנו ניסיון רב והצלחות מרשימות בייצוג לקוחות בתיקים שונים לרבות סגירה של תיקים פליליים, ביטול כתבי אישום והמרתם בקנסות מינהליים או בהסדר מותנה.
לתיאום פגישה וקבלת מענה מקצועי מיידי פנו אלינו בטלפון 03-9158500 או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי.