אי הרשעה במשפט הפלילי
בכוחן של הרשעות פליליות להשפיע על חייו של האדם לא רק בהווה, אלא גם בעתיד. לצד הענישה הנלווית להרשעה – מאסר בפועל, מאסר על תנאי, תשלום קנס וכו' – ישנו מחיר נוסף להליך הפלילי, והוא הסטיגמה שדבקה במי שהורשע בביצוע עבירה פלילית.
התגלמותה של הסטיגמה באה לידי ביטוי, בין היתר, ברישום הפלילי, והיא עלולה להמשיך ולרדוף את מי שהורשע בפלילים גם שנים רבות לאחר שסיים לרצות את עונשו. כך למשל, הרשעה פלילית עלולה לפגוע בסיכויים להתקבל למקומות עבודה או לשלול רישיון תעסוקתי. הגבלות נוספות שנוצרות כתוצאה מהרשעה פלילית הן איסור נשיאת נשק ואף איסור כניסה למדינות מסוימות. עבור קטינים, הרשעה פלילית עלולה להוביל לאי-גיוס לצה"ל.
זה בדיוק היה החשש של אורי (שם בדוי), כשהגיע למשרדנו – שלא יוכל להגשים את חלומו ללמוד משפטים ולעבוד כעורך דין. אורי הואשם בעבירה של היזק לרכוש במזיד לאחר שפגע במכוניתו של שכנו במהלך ריב על מקומות חניה. אורי לא כפר במעשים, ואף הביע חרטה על התנהגותו ברגע של אובדן עשתונות. יחד עם זאת, המחיר של אובדן החלום לעבוד כעורך דין נראה היה גבוה מדי. גם אנו סברנו כך, ולאחר דין ודברים עם התביעה, הגענו בעניינו של אורי להסדר טיעון אשר כולל אי הרשעה.
מהי אי-הרשעה?
הרשעה היא התוצאה הטבעית של מציאת האדם אשם בעבירות המיוחסות לו. עם זאת, ישנם מקרים חריגים, בהם בתי המשפט יסכימו להגיע לתוצאה אחרת, טובה יותר עבור הנאשם, גם אם נמצא שהוא אשם במיוחס לו. תוצאה זו נקראת "אי הרשעה" או ביטול הרשעה.
חשוב להבחין בין "אי הרשעה" לבין "זיכוי". כאשר אדם מזוכה, בית המשפט קובע כי נמצא שהוא לא אשם בביצוע המעשים המיוחסים לו. לעומת זאת, ב"אי הרשעה" המשמעות היא שבית המשפט קובע כי הנאשם ביצע את המעשים המיוחסים לו, אך עם זאת בית המשפט עושה עמו חסד ונמנע מלהרשיע אותו בעבירה פלילית, או לחלופין מרשיע אותו ומבטל את ההרשעה בסמוך לאחר מכן.
לכן, בניגוד לזיכוי, מי שבוטלה הרשעתו יישא בענישה, אולם מדובר בענישה קלה יחסית. עיקר ההקלה הוא בכך שבמסגרת "אי הרשעה" חוסך בית המשפט מהנאשם את הסטיגמה הכרוכה בהרשעה פלילית, וזאת במטרה לסייע לו להשתקם ולחזור לדרך הישר.
כדאי להתייעץ עם עו"ד פלילי כל מנת לבחון את הנושא של ביטול הרשעה שכן כל תיק אינו דומה למשנהו.
השיקולים שביסוד החלטת "אי-הרשעה"
המקרים המתאימים לאי הרשעה מאופיינים ביחס בלתי סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה. מדובר בדרך כלל בעבירות קלות יחסית, שלא קיימות בצדן ענישת חובה, וניתן להתרשם מאופיו של הנאשם, כי העבירה הפלילית אינה אופיינית לו, ואילו הרשעה פלילית עלולה לגרום לו נזק ממשי. בית המשפט בוחן, בין היתר, את הקריטריונים הבאים: האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה של הנאשם? מהי חומרת העבירה והנסיבות שבהן בוצעה? מהו מעמדו ותפקידו של הנאשם ומה הקשר בין העבירה למעמד ולתפקיד, מה מידת הפגיעה של העבירה באחרים, מה הסבירות שהנאשם יעבור עבירות נוספות, האם ביצוע העבירה על ידי הנאשם משקף דפוס של התנהגות כרונית, או המדובר בהתנהגות מקרית, מה יחסו של הנאשם לעבירה, האם נוטל הוא אחריות לביצועה? האם הוא מתחרט עליה? מה משמעות ההרשעה על הדימוי העצמי של הנאשם? מה צפויה להיות השפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם?
מאחר שהחלטת בית המשפט מושפעת במידה רבה מהמלצת שירות המבחן, אשר מגיש לבית המשפט בעניינו של הנאשם תסקיר שמבוסס על התרשמות ממנו, ישנה חשיבות רבה להכנה למפגש עם שירות המבחן ולקבלת הדרכה וייעוץ משפטי לקראת חקירה פלילית. במקרה של אורי, שירות המבחן התרשם אף הוא שמדובר באדם נורמטיבי שהעבירה על החוק אינה אופיינית לו, והמליץ על הימנעות מהרשעתו.
הענישה בתיקי "אי-הרשעה"
במקרים בהם בית המשפט אכן החליט לנקוט בדרך של אי הרשעה, הוא רשאי להטיל עליו את העונשים הבאים: צו מבחן – הכוונה לתקופת פיקוח, שבמסגרתה יידרש הנאשם לעמוד בקשר טיפולי עם שירות המבחן, ואשר תימשך בין חצי שנה לבין שלוש שנים; צו לעבודות שירות לתועלת הציבור במקום ובהיקפים שייקבעו על-ידי בית המשפט בהתאם להמלצת שירות המבחן; פיצוי כספי לנפגע העבירה; וחתימה על התחייבות להימנע מעבירה.
על אורי הוטל לבצע 140 שעות עבודה לתועלת הציבור, בהתאם לתוכנית שהכין שירות המבחן, ולשלם למתלונן 3,500 ₪. חלומו להיות עורך דין לא נגוז, והוא יוכל להמשיך בחייו ללא הפרעה.
לקריאה נוספת: