רע"פ 7052/18 מדינת ישראל נ' רפי רותם (5.5.2020)
עובדות המקרה
המשיב, שעבד ברשות המיסים, הטריד והשמיץ שוטרים, פרקליטים ופקידים, במשך תקופה ארוכה במטרה שטענותיו בדבר שחיתות יתבררו בבית משפט. בגין מעשיו הורשע המשיב בבית משפט השלום, בין היתר, ב-20 עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק.
בערעור שהגיש המשיב לבית המשפט המחוזי נפסק ברוב דעות כי הרשעת המשיב בעבירות הטרדה באמצעות מתקן בזק בטלה מכח עקרון שיוריות ההליך הפלילי ודוקטרינת הביקורת המינהלית בהליכים פליליים.
המדינה הגישה בקשת רשות ערעור.
הסוגיות המשפטיות שעמדו להכרעת בית המשפט העליון
שתי סוגיות משפטיות עמדו להכרעת בית המשפט העליון: האחת – מקומה של דוקטרינת הביקורת המינהלית בהליכים פליליים; השנייה – מעמדו והיקפו של עקרון השיוריות בפלילים.
קביעות בית המשפט העליון
בית המשפט העליון (מפי כבוד השופט סולברג ובהסכמת כבוד השופטים אלרון ושטיין) קיבל את הערעור וקבע כי נוסף על העבירות שבהן הורשע המשיב בבית המשפט המחוזי, הוא יורשע גם ב-20 עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק.
קביעות בית המשפט העליון בסוגיה של דוקטרינת הביקורת המנהלית בפלילים
החלטות של רשויות חקירה ותביעה, הן החלטות אשר עניינן סגירת תיק והן החלטות שעניינן העמדה לדין, כפופות לביקורת מינהלית. בעוד שביקורת על סגירת תיק תעשה בבג"ץ, הרי שביקורת על החלטה להעמיד לדין תתקיים, ברגיל, בפני הערכאה הדיונית שלפניה מתברר ההליך הפלילי הרלבנטי.
לערכאה הדיונית בפלילים שלושה כלים מינהליים אשר מאפשרים לה לבחון האם נפלו פגמים מינהליים בחקירת הנאשם ובהעמדתו לדין:
הכלי הראשון, נועד לבטל אישומים שהוגשו בחוסר סמכות, וזאת ניגוד לדין (סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי).
הכלי השני, מאפשר לבקר את כשרותן של הראיות השונות (כלל הפסילה הפסיקתי).
הכלי השלישי, עניינו בפיקוח על התנהלות רשויות האכיפה והתביעה ובעיקר הפעלת דוקטרינת הגנה מן הצדק ואכיפה בררנית – אם עינו דין, התרשלו, הפלו, פעלו בשרירות או בחוסר תום לב, קיפחו זכויות נאשמים וחשודים.
הכלים המינהליים האמורים ממצים את סמכותה של הערכאה הדיונית לבקר ו/או לבטל את החלטת הרשות התובעת להגיש כתב אישום. לערכאה הדיונית אין סמכות לבחון את סבירות שיקול דעת תובע בהחלטתו האם להעמיד חשוד לדין. ההליך הפלילי אינו יכול לאפשר ביקורת כמו זו הנהוגה בהליך המינהלי ואין מקום בהליך זה לכינון דוקטרינת הביקורת המינהלית בפלילים.
בית המשפט העליון הבהיר כי גם ללא 'דוקטרינת הביקורת המינהלית', יש לערכאה הדיונית הדנה בהליך פלילי, אמצעים שונים ליתן מענה למצבים שבהם אין זה נכון ולא הולם לקיים הליך פלילי, או להרשיע את הנאשם. אמצעים אלה הם – דוקטרינת הגנה מן הצדק, אי-הרשעה או ביטולה, זוטי דברים, ביטול כתב אישום בגין כשלים בהגשתו, דוקטרינת הפסילה הפסיקתית ואפשרות לריכוך העונש.
השופט אלרון סבר, בדעת מיעוט, כי כחלק מדוקטרינת ההגנה מן הצדק ניתן לבחון את סבירות ההחלטה של רשויות התביעה להעמדת אדם לדין. אולם, גם השופט אלרון סבר כי ההחלטה להעמיד לדין את המשיב אינה לוקה בחוסר סבירות אשר מקים לזכות המשיב הגנה מן הצדק שבגינה יש לבטל האישומים נגדו.
קביעות בית המשפט העליון בסוגיה של עקרון השיוריות בפלילים
במהלך השנים פעל המחוקק על מנת להגשים את עקרון השיוריות בפלילים וזאת באמצעות צמצום ההליכים הפליליים רק למקרים שהוכשרו לכך, מתוך הבנה שהדין הפלילי צריך לחול רק כמוצא אחרון, בנסיבות החשובות כמעשים פליליים. עקרון השיוריות בפלילים אינו רק מנחה את המחוקק לבדו, אלא גם מנחה את התובע, עת שהוא בוחן האם בנסיבות העניין יש מקום להעמיד לדין.
במקרה זה שגה בית המשפט המחוזי אשר קבע כי יש לבטל את האישומים נגד המשיב בשל כך שלא היו מידתיים, מכיוון שלא עמדו באמות המידה של עקרון השיוריות בפלילים.
גם לו היה מקום לקבל את דוקטרינת הביקורת המינהלית בפלילים, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, אין להסכים עם התוצאה שאליה הגיע בית המשפט המחוזי. העמדה לדין של המשיב וזאת הן לאחר תקופה (ארוכה) שבה עלב בפקידי ציבור, והן לאחר שהמשיב הפר צווי הרחקה שהוצאו נגדו – נמצאת ב'מתחם המידתיות' והינה סבירה, ואין זה מקרה אשר מצדיק אי הרשעה. לכן, המשיב יורשע גם ב- 20 עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק ויוטל על המשיבה עונש של חודשיים מאסר על תנאי שלא יעבור עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק במשך 3 שנים מיום פסק הדין בבקשה לרשות ערעור.
יצוין כי ביום 2.8.2020 הוגשה לבית המשפט העליון בקשה לדיון נוסף (דנ"פ 5387/20 רפי רותם נ' מדינת ישראל) על פסק הדין של בית המשפט העליון.
לקריאת פסק הדין המלא
לקריאה נוספת: